בית הכנסת "החסידה הלבנה" – פעימת הלב היהודית
הביקור בורוצלב, אחת הערים היפות והמרתקות בפולין, טומן בחובו הפתעה מרגשת עבור התייר הישראלי. בתוך חצר פנימית שקטה, הרחק מההמולה של כיכר השוק המרכזית, ניצב מבנה מרשים שמספר את סיפורו של עם שלם.
בית הכנסת "החסידה הלבנה" (Synagoga Pod Białym Bocianem) הוא לא רק פנינה ארכיטקטונית; הוא השריד האחרון לקהילה יהודית מפוארת, עדה דוממת ללילות אפלים, וסמל עוצמתי לתחייה מחודשת שלא ניתן להכניע.
למה "החסידה הלבנה"? השם שמאחורי המבנה
מבקרים רבים תוהים לפשר השם יוצא הדופן של בית הכנסת. בניגוד לבתי כנסת אחרים הנקראים על שם תורמים או קהילות, השם כאן הוא תוצר של היסטוריה מקומית:
הפונדק המפורסם: בית הכנסת הוקם בחצר שבה פעל בעבר פונדק פופולרי בשם "החסידה הלבנה".
מיקום מוסתר: באותה תקופה (תחילת המאה ה-19), חוקי הבנייה הגרמניים לא אפשרו לבתי כנסת לעמוד בחזית הרחוב. השם שימש כנקודת ציון עבור היהודים שחיפשו את המקום בתוך סבך החצרות.
סמל של מזל: בתרבות המקומית, החסידה היא סמל למזל טוב ולשיבה הביתה – משמעות שקיבלה רובד עמוק הרבה יותר לאחר השואה.
השער ליהדות שלזיה: חשיבותו של המקום לישראלים
עבור המטייל הישראלי, הביקור במקום הוא חובה מכמה סיבות מרכזיות:
חיבור לשורשים: ורוצלב (ברסלאו הגרמנית) הייתה מרכז רוחני ותרבותי אדיר. כאן צמחו תנועות דתיות, פילוסופים ואנשי מדע יהודים שעיצבו את העולם היהודי המודרני.
נס של הישרדות: זהו בית הכנסת היחיד בורוצלב ששרד את "ליל הבדולח". לעמוד בתוך החלל המפואר הזה זו חוויה של ניצחון הרוח על פני ההרס.
התחייה הפולנית-יהודית: בניגוד לבתי כנסת שהפכו למוזיאונים קפואים, "החסידה הלבנה" הוא מקום חי. מתקיימות בו תפילות, חגיגות בר מצווה וקונצרטים, המראים כי הגחלת היהודית בפולין עדיין בוערת.
נקודות ציון מרכזיות שצריך להכיר במבט ראשון
לפני שצוללים לעומק ההיסטוריה, הנה כמה דברים שחשוב לדעת על המקום כיום:
המיקום: נמצא בלב "רובע ארבעת המלוכסנים" (או רובע הסובלנות), סמוך מאוד למרכז העיר העתיקה.
הקומפלקס: החצר סביב בית הכנסת הפכה למרכז תרבותי תוסס עם בתי קפה, גלריות ומרכז קהילתי יהודי פעיל (JCC).
השיקום: מה שאתם רואים היום הוא תוצאה של פרויקט שיקום אדיר שהסתיים ב-2010, לאחר שהבניין כמעט קרס לחלוטין בתקופת השלטון הקומוניסטי.
התקופה האפלה ביותר בתולדות בית הכנסת החסידה הלבנה
השנים האפלות: מליל הבדולח, דרך השואה ועד הפינוי
ההיסטוריה של בית הכנסת "החסידה הלבנה" שזורה בטרגדיה הגדולה ביותר של העם היהודי, אך היא נושאת בתוכה גם אלמנט נדיר של מזל והישרדות פיזית. החל משנת 1933, עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, החלו חיי היהודים בברסלאו להשתנות ללא היכר. העיר, שהייתה בעבר מעוז של ליברליזם ותרבות יהודית-גרמנית משגשגת, הפכה לזירה של רדיפות, חוקי גזע ואלימות גוברת.
המבנה המפואר של בית הכנסת, שסימל עד אז את השתלבות היהודים בחברה, הפך לפתע למטרה עבור השלטון החדש, אך דווקא המיקום הצפוף שלו בלב השכונה הוא זה שהציל אותו מכליה מוחלטת בלילה הנורא מכל.
נס ההצלה של ליל הבדולח (9 בנובמבר 1938)
בלילה שבו עלו באש מאות בתי כנסת ברחבי הרייך השלישי, גורלו של בית הכנסת "החסידה הלבנה" נראה חתום. הפורעים הנאצים הגיעו למקום במטרה להציתו, כפי שעשו ל"בית הכנסת החדש" המפואר של העיר (שהיה אחד הגדולים באירופה והושמד כליל באותו לילה). אולם, ברגע האחרון, התקבלה החלטה מפתיעה: בשל העובדה שבית הכנסת היה ממוקם בתוך חצר פנימית ומוקף בבתי מגורים ובמחסנים שהיו שייכים לגרמנים "ארים", הכבאים והמשטרה המקומית חששו ששריפת הענק תצא משליטה ותכלה רחובות שלמים בלב העיר.
השחתת הפנים: למרות שהמבנה לא נשרף, הנאצים פרצו פנימה, הרסו את הריהוט, ניפצו את החלונות וחיללו את ספרי התורה.
הפסקה כפויה של תפילה: מאותו לילה, התפילה הציבורית במקום הופסקה כמעט לחלוטין, והמבנה איבד את תפקידו המקורי כבית תפילה.
הניגוד הכואב: בעוד שבית הכנסת הגדול של העיר הפך לערימת אפר, "החסידה הלבנה" עמד על תילו כקליפה ריקה, עדות אילמת לחורבן הקהילה.
התחנה האחרונה לפני המזרח: בית הכנסת כנקודת איסוף
במהלך שנות המלחמה, המקום קיבל תפקיד מצמרר וטראגי שהותיר חותם בל יימחה על קירותיו. החל משנת 1941, כשהחלו הגירושים ההמוניים של יהודי ברסלאו למחנות ההשמדה במזרח (בעיקר לאושוויץ ולטרזיינשטט), השלטונות הנאציים הפכו את חצר בית הכנסת ואת חללו הפנימי לנקודת ריכוז ואיסוף (Umschlagplatz). אלפי יהודים נצטוו להגיע לכאן עם מעט רכושם האחרון, שם עברו סלקציה, חיפושים משפילים והמתנה מורטת עצבים לפני שהועלו על הרכבות.
המחסן של הרייך: בשלב מסוים המבנה שימש כמחסן לרכוש יהודי שנגזל – בגדים, רהיטים וחפצי ערך שנלקחו מהנשלחים למחנות.
הזיכרון המר: עבור ניצולים מעטים שחזרו לעיר לאחר המלחמה, המבנה לא סימל רק דת, אלא את המקום האחרון בו ראו את בני משפחתם לפני שנשלחו אל מותם.
השקט שבחצר: כיום, המבקר בחצר יכול לנסות ולדמיין את הצפיפות והאימה של אותם ימים, אל מול השלווה והיופי של המקום כיום.
הקהילה שנמחקה: סופה של ברסלאו היהודית
עד סוף המלחמה, הקהילה היהודית של ברסלאו, שמנתה בשיאה כ-30,000 איש, חדלה למעשה מלהתקיים. רובם המכריע נרצחו בשואה, ואלו שהצליחו לברוח לפני המלחמה התפזרו בכל העולם (ביניהם דמויות מפתח שהגיעו לישראל). כאשר הצבא האדום כבש את העיר ב-1945 והיא עברה לשליטת פולין, בית הכנסת עמד שומם בתוך עיר שהחליפה את פניה, את שפתה ואת תושביה.
שינוי הזהות: ברסלאו הגרמנית הפכה לורוצלב הפולנית.
הניצולים הראשונים: קומץ יהודים ששרדו את המחנות או חזרו מברית המועצות ניסו להקים במקום חיים יהודיים חדשים תחת השלטון הקומוניסטי.
הסוף הזמני: למרות הניסיונות הראשוניים לשקם את המקום, המצוקה הכלכלית והעוינות של השלטונות החדשים הובילו לכך שבית הכנסת נזנח שוב למשך עשורים.
הזמנת סיורים ומקומות בבית הכנסת
אל תחכו לרגע האחרון – הבטיחו את מקומכם בסיורי המורשת המבוקשים ביותר
בין הריסות לשכחה בית הכנסת תחת השלטון הקומוניסטי
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, ורוצלב עברה תהליך דרמטי של חילופי אוכלוסין. הגרמנים גורשו, ופולנים ממזרח המדינה התיישבו בעיר. בין המתיישבים החדשים היו גם אלפי ניצולי שואה יהודים שחיפשו מקום להתחיל בו מחדש. בשנים הראשונות (1945-1950), נדמה היה שבית הכנסת "החסידה הלבנה" עשוי לחזור לימי תפארתו; הוא הפך שוב למרכז דתי ותרבותי עבור הקהילה היהודית החדשה שהתגבשה בעיר.
אולם, האידיאולוגיה הקומוניסטית שהשתלטה על פולין, בשילוב עם אנטישמיות מוסוות וגלויה, הפכו את החזון הזה למאבק הישרדות יומיומי שהסתיים בנטישת המבנה.
אירועי 1968 והגירוש האחרון
הנקודה הכואבת ביותר בהיסטוריה הפוסט-מלחמתית של המקום התרחשה בשנת 1968. בעקבות משבר פוליטי בפולין, פתח השלטון הקומוניסטי בקמפיין אנטישמי חריף במסווה של "אנטי-ציונות". יהודים רבים פוטרו מעבודתם, הושפלו בציבור ואולצו לעזוב את המדינה. גל ההגירה הזה כמעט וחיסל את הקהילה היהודית בורוצלב. ללא מתפללים וללא תמיכה ממשלתית, בית הכנסת הופקע מידי הקהילה והועבר לידי המדינה, שהפכה אותו למחסן לספרים ולציוד של האוניברסיטה המקומית. המבנה, שהיה פצוע פיזית עוד מהמלחמה, החל להתדרדר במהירות מדאיגה.
הזנחה מכוונת: השלטונות לא השקיעו שקל בתחזוקה. הגג החל לדלוף, החלונות נפרצו, והיונים הפכו לדיירות הקבועות של עזרת הנשים.
השריפות המסתוריות: במהלך שנות ה-80, פרצו בבניין מספר שריפות שגרמו לנזק כבד לקירות ולתקרה. רבים מאמינים שהיו אלו הצתות מכוונות שנועדו להביא לקריסת המבנה כדי שניתן יהיה להשתמש בשטח לצרכי נדל"ן.
מצב של חורבה: בתחילת שנות ה-90, בית הכנסת עמד ללא גג, עם צמחייה פראית הצומחת מתוך הלבנים וקירות מתפוררים – מראה שנראה אז כסוף פסוק עבור "החסידה הלבנה".
המאבק המשפטי והחזרת הנכס לידיים יהודיות
עם נפילת חומת ברלין והפיכתה של פולין לדמוקרטיה בשנת 1989, החל פרק חדש ומרגש בסיפורו של בית הכנסת. הקהילה היהודית הקטנה שנותרה בעיר, בראשות פעילים נחושים, החלה במאבק משפטי עיקש להחזרת רכוש הקהילה. המאבק לא היה פשוט; המדינה טענה שהקהילה קטנה מדי מכדי לתחזק מבנה כזה, ושעדיף להפוך אותו לספרייה או למרכז תרבות כללי. אולם, הנחישות היהודית ניצחה, ובשנת 1996 הוחזר המפתח לידי הקהילה היהודית של ורוצלב.
רגע ההחזרה: המעמד שבו נכנסו שוב יהודים למבנה כבעלים חוקיים היה רגע היסטורי מרגש, אך המראה שנגלה לעיניהם היה מייאש – שלד של בניין שבור.
גיוס כספים עולמי: היה ברור שהקהילה המקומית לא תוכל לשקם את המקום לבדה. החל מסע לגיוס כספים בינלאומי, בו לקחו חלק קרנות מגרמניה, ארה"ב ונורווגיה, לצד ממשלת פולין החדשה שהבינה את הערך התיירותי והמוסרי של המקום.
החזון של בני אפרת: פעילה מרכזית בשיקום הייתה בני אפרת, שהובילה את הקמת "קרן בני אפרת לתרבות וחינוך יהודי", ששמה לה למטרה להפוך את המקום למרכז תרבות בינלאומי.
נס השחזור: מהריסות לפנינה שלזית
תהליך השחזור שהחל בשלהי שנות ה-90 ונמשך עד 2010 נחשב לאחד מפרויקטי השימור המורכבים בפולין. לא היה מדובר רק בתיקון קירות, אלא בעבודת נמלים של שחזור אמנותי. מומחים השתמשו בתצלומים ישנים מברסלאו של המאה ה-19 כדי לשחזר כל עיטור, כל מעקה וכל פרט בארון הקודש. המטרה הייתה להחזיר למקום את המראה המדויק שהיה לו ביום חנוכתו בשנת 1829, תוך שילוב מערכות מודרניות של חימום, תאורה ואקוסטיקה.
פתיחה מחודשת (2010): בטקס מרשים שבו השתתפו נשיאי מדינות, רבנים ואורחים מכל העולם, נפתח בית הכנסת מחדש. זה לא היה רק אירוע דתי, אלא הצהרה חברתית: היהדות חזרה לורוצלב, והיא כאן כדי להישאר.
החצר שהתעוררה לחיים: יחד עם שיקום הבניין, שוקמה גם החצר הפנימית. הפונדק הישן וסביבתו הפכו למרכז תיירותי פורח, המהווה כיום את אחת הנקודות המבוקשות ביותר בעיר עבור תיירים ומקומיים כאחד.
בעקבות המורשת היהודית של ורוצלב
הצטרפו לסיור פרטי ומרגש החושף את סיפורה המפואר של קהילת ברסלאו. נבקר בבית הכנסת החסידה הלבנה, נסייר בין אתרי הקהילה ונשמע סיפורים אנושיים שטרם סופרו.
- ✦ מדריך מומחה למורשת יהודית
- ✦ מסלול גמיש ואישי רק עבורכם
- ✦ ביקור בנקודות הציון החשובות ביותר
ביטול בחינם עד 24 שעות לפני המועד
בית הכנסת כיום מרכז תרבות יהודי חי בלב ורוצלב
כיום, בית הכנסת "החסידה הלבנה" עומד כמרכז הרב-תחומי החשוב ביותר לחיים יהודיים בכל אזור שלזיה תחתית. הוא עבר טרנספורמציה מדהימה ממבנה נטוש למקום שבו דת, היסטוריה, אמנות וקהילה נפגשים תחת קורת גג אחת. המקום פועל במודל ייחודי של "בית פתוח" – הוא משרת את הקהילה היהודית המקומית לצרכי דת, אך בו בזמן מהווה מוקד משיכה לקהל בינלאומי רחב שמעוניין להכיר את המורשת היהודית.
רובע "ארבעת הכתות" – מודל לסובלנות עולמית
בית הכנסת אינו עומד בחלל ריק; הוא מהווה את עמוד התווך של רובע ייחודי בורוצלב הנקרא "רובע ארבעת הכתות" (Dzielnica Czterech Wyznań) או "רובע הסובלנות". בתוך רדיוס של פחות מ-300 מטרים, תוכלו למצוא לצד בית הכנסת גם כנסייה הקתולית, הכנסייה הלותרנית והכנסייה האורתודוקסית.
- שיתוף פעולה דתי: ארבע הקהילות מקיימות ביניהן קשרים הדוקים, אירועים משותפים וסיורי סובלנות, מה שהופך את אזור בית הכנסת לאחד המקומות הכי בטוחים ומזמינים בעיר עבור תיירים מכל העולם.
- החצר כמרכז חברתי: החצר שבה שוכן בית הכנסת היא כיום אחת הפינות הכי "אינסטגרמיות" ופופולריות בורוצלב. היא מלאה בבתי קפה ציוריים, מסעדות ופאבים שהופכים את המקום למוקד של חיי לילה ותרבות, תוך שמירה על כבוד המבנה הדתי.
מרכז לתרבות וחינוך יהודי
מעבר להיותו מקום תפילה, הבניין משמש כמרכז תרבותי פעיל ביותר (Jewish Information Center). לאורך כל השנה, ובמיוחד בעונת התיירות, המקום מארח אירועים שמושכים אלפי מבקרים:
קונצרטים של מוזיקת כלייזמר וחזנות: הודות לאקוסטיקה המופלאה של האולם, נערכים בו קונצרטים המביאים לידי ביטוי את עושר התרבות היהודית.
פסטיבל התרבות היהודית "SIMCHA": פסטיבל שנתי גדול שנערך בקיץ וממלא את חצר בית הכנסת בסדנאות בישול יהודי, לימודי עברית, ריקודים והופעות חיות.
תערוכות קבע ומתחלפות: בגלריות בקומות העליונות (בעזרת הנשים לשעבר) מוצגות תערוכות מרתקות על תולדות יהודי ברסלאו, השואה ותהליך השחזור של הבניין.
הקהילה היהודית המקומית ו-JCC Wroclaw
למרות שהקהילה היהודית בורוצלב אינה גדולה כפי שהייתה בעבר, היא חווה התעוררות משמעותית בשנים האחרונות. בית הכנסת הוא הבית של הקהילה היהודית הרשמית (Gmina Wyznaniowa Żydowska).
דור צעיר ומעורב: לצד בית הכנסת פועל מרכז קהילתי (JCC) המארגן פעילויות לסטודנטים, לילדים ולקשישים. תיירים ישראלים יכולים לעיתים קרובות לפגוש במקום צעירים מקומיים שמגלים מחדש את שורשיהם היהודיים.
נקודת מפגש לישראלים: המקום הפך לתחנת חובה עבור קבוצות מישראל – החל ממשלחות נוער ועד לטיולי משפחות – המגיעים כדי לשאוב השראה מהשימור והתחייה של המקום.
מרכז המידע היהודי (The Jewish Information Center)
בכניסה למתחם פועל מרכז מידע ייעודי שבו ניתן לקבל פרטים על המורשת היהודית בעיר. זהו המקום הטוב ביותר להתחיל בו את הסיור:
סיורים מודרכים: ניתן להזמין סיורים בעקבות "ברסלאו היהודית" שמתחילים בבית הכנסת וממשיכים לבית הקברות היהודי הישן (אתר חובה נוסף).
חנות ספרים ומזכרות: המרכז מציע ספרים על יהדות פולין, יודאיקה ומוצרים המיוצרים על ידי אמנים מקומיים.
ורוצלב במלחמת העולם ה-2: העיר הנעלמת
גלו את הסודות של "מבצר ברסלאו" (Festung Breslau) ואת המקומות ששינו את פני ההיסטוריה לנצח.
המדריך המלא למבקרים בבית הכנסת החסידה הלבנה תפילות, כשרות ושירותי קהילה
עבור המטייל הישראלי, הביקור בבית הכנסת "החסידה הלבנה" הוא לעיתים קרובות נקודת העוגן של הטיול כולו. מעבר ליופי האדריכלי, המקום מספק מענה לצרכים דתיים וחברתיים בסביבה זרה. חשוב להבין שבורוצלב אינה ורשה או קרקוב; הקהילה כאן קטנה ואינטימית יותר, ולכן כל אורח מישראל מתקבל בברכה מיוחדת, אך גם נדרש לתאם חלק מהדברים מראש כדי להבטיח את חוויתו.
תפילות ושירותי דת: זמנים וסגנון
בית הכנסת "החסידה הלבנה" הוא המקום המרכזי שבו מתקיימות התפילות הרשמיות של הקהילה. חשוב לציין כי בשל עלויות החימום הגבוהות של האולם המרכזי העצום, בחודשי החורף התפילות עשויות לעבור לחדר תפילה קטן יותר (שטיבל) שנמצא באותו קומפלקס, בעוד שבקיץ ובחגים התפילות נערכות בהיכל המפואר.
תפילות שבת: זהו שיא הפעילות של הקהילה. קבלת שבת נערכת בדרך כלל בזמן כניסת השבת (לפי זמני ורוצלב), ותפילת שחרית של שבת מתחילה לרוב ב-09:30 או 10:00 בבוקר. מומלץ מאוד להתעדכן באתר הקהילה או בעמוד הפייסבוק של "Gmina Wyznaniowa Żydowska we Wrocławiu" לפני ההגעה.
נוסח התפילה: התפילה בקהילה היא שילוב מעניין. מצד אחד, מדובר בקהילה אורתודוקסית רשמית, אך מצד שני היא פתוחה ומכילה מאוד. הנוסח הוא בדרך כלל נוסח אשכנז, המזכיר את השורשים הגרמניים של המקום.
חגים ומועדים: בחגי ישראל, בית הכנסת הופך למרכז אירועים תוסס. מסיבות חנוכה, קריאת מגילה בפורים, וסדרי פסח קהילתיים הם אירועים שמושכים אליהם גם את הסטודנטים הישראלים הרבים שלומדים רפואה בעיר.
סעודות שבת ואירוח קהילתי
אחת השאלות הנפוצות ביותר של תיירים היא לגבי ארוחות שבת. בורוצלב אין כיום מסעדה כשרה למהדרין עם תעודה שפתוחה בשבת כמו בערים הגדולות בעולם, אך הקהילה דואגת לאורחיה.
סעודות משותפות: ברוב ימי השבת, לאחר תפילת שחרית, מתקיים קידוש חם ("קידוש רבא") הכולל לעיתים קרובות צ'ולנט פולני מסורתי, סלטים ודגים. זוהי הזדמנות מצוינת לשבת עם יהודים מקומיים ולשמוע מהם על החיים בעיר.
הרשמה מראש: אם אתם מעוניינים להשתתף בסעודת ליל שבת, חובה ליצור קשר עם משרדי הקהילה או עם הרב המקומי לפחות שבוע מראש. הקהילה מארגנת לעיתים סעודות בתשלום סמלי או על בסיס תרומה כדי לכסות את העלויות.
בית חב"ד: בורוצלב פועל גם שליח חב"ד שמקיים פעילות נפרדת אך מתואמת עם הקהילה. מומלץ לבדוק גם אצלם לגבי אפשרויות לסעודות שבת וחגים, במיוחד עבור אלו המקפידים על כשרות למהדרין.
כשרות בורוצלב: איפה אוכלים?
נושא הכשרות בפולין מאתגר אך אפשרי. בורוצלב עצמה מציעה מספר אפשרויות שמתאימות לרמות שונות של הקפדה:
חנות מוצרים כשרים: בתוך מתחם בית הכנסת או במשרדי הקהילה ניתן לעיתים למצוא חנות קטנה המוכרת מוצרים מישראל או מאירופה עם חותמת כשרות (יין, מצות, שימורים).
מוצרים כשרים בסופרמרקט: פולין היא יצואנית גדולה של אוכל כשר. בסופרמרקטים הגדולים (כמו Carrefour או Auchan) ניתן למצוא מוצרים רבים עם חותמות כשרות בינלאומיות. רשימת המוצרים הכשרים של הרבנות הראשית לפולין זמינה אונליין והיא כלי עזר מצוין.
צמחונות וטבעונות: ורוצלב נחשבת לבירת הטבעונות של פולין. למטיילים שאינם מקפידים על "בישול ישראל" אך מחפשים אוכל ללא בשר וטרף, ישנן עשרות מסעדות טבעוניות מעולות ברדיוס של 5 דקות הליכה מבית הכנסת (כמו למשל מסעדת "Vega" בכיכר השוק).
המקווה ובית הקברות היהודי
עבור משפחות ואנשים הזקוקים לשירותי דת נוספים:
המקווה: בבניין הקהילה הסמוך לבית הכנסת קיים מקווה טהרה מודרני ומשופץ שנבנה כחלק מפרויקט השחזור. השימוש במקווה דורש תיאום מראש מול אשת הרב או משרדי הקהילה.
בית הקברות היהודי הישן (המוזיאון לאמנות בתי עלמין): אמנם הוא לא נמצא פיזית בבית הכנסת, אך הוא חלק בלתי נפרד מהביקור. זהו אחד מבתי הקברות היהודיים היפים והשמורים באירופה. קבורים בו דמויות כמו פרדיננד לאסל והיינריך גרץ. ניתן להגיע אליו בנסיעה קצרה בחשמלית מבית הכנסת.
בית הקברות החדש: נמצא ברחוב Lotnicza ובו עדיין מתבצעת קבורה יהודית. זהו מקום שקט ומכובד המתוחזק על ידי הקהילה.
מידע פרקטי למבקרים (שעות ועלויות)
כדי שלא תגיעו לדלת סגורה, הנה הפרטים הטכניים שחשוב לכלול בתכנון הטיול:
שעות פתיחה לסיורים: בית הכנסת פתוח למבקרים בדרך כלל בימים שני עד חמישי בין השעות 10:00-18:00, ובימי שישי עד 16:00. ביום ראשון השעות עשויות להשתנות. בשבת המקום פתוח לתפילה בלבד (לא לסיורים תיירותיים).
דמי כניסה: הכניסה לסיור בתוך בית הכנסת כרוכה בתשלום סמלי (כמה עשרות זלוטי בודדים), שמוקדש כולו לתחזוקת המבנה ושימורו. הכניסה לתפילות היא כמובן ללא תשלום.
ביטחון: כמו בכל אתר יהודי באירופה, ישנה אבטחה במקום. לעיתים תתבקשו להציג תעודה מזהה (דרכון) בכניסה, במיוחד באירועים קהילתיים או סעודות שבת. מומלץ להצטייד בצילום דרכון בטלפון.
נגישות: המבנה עבר הנגשה במהלך השיפוץ, וישנן מעליות המאפשרות הגעה לעזרת הנשים ולתערוכות גם לאנשים עם מוגבלויות בניידות.
יצירת קשר ותיאום מראש
לפני הגעתכם, מומלץ מאוד לשלוח מייל לקהילה. הם רגילים לקבל פניות מישראלים ושמחים לעזור:
מייל הקהילה: wroclaw@jewish.org.pl
כתובת: Paweł Włodkowica 7, 50-072 Wrocław.
טיפ זהב: אם אתם מגיעים כקבוצה גדולה (מעל 10 אנשים), כדאי להזמין הדרכה מראש. המדריכים המקומיים דוברי אנגלית מצוינת וחלקם אף דוברי עברית, והם יחשפו בפניכם פרטים קטנים במבנה שלא תראו לבד.
תכננו את הביקור היהודי וההיסטורי שלכם
ריכזנו עבורכם את הסיורים המומלצים ביותר לחשיפת סודותיה של ורוצלב
סיור מורשת יהודית פרטי
מסע אישי מרגש בעקבות קהילת ברסלאו ובית הכנסת החסידה הלבנה.
הזמנת סיור מורשת ←ורוצלב במלחמת העולם ה-2
העיר הנעלמת ברסלאו: סיור בעקבות "המבצר" והשלטון הנאצי בעיר.
גילוי העיר הנעלמת ←מה מיוחד בבית הכנסת החסידה הלבנה בורוצלב? האם הוא פעיל וניתן להתפלל שם? כל מה שרציתם לשאול על בית הכנסת החסידה הלבנה ורוצלב
האם בית הכנסת פעיל בכל ימות השבוע, והאם ניתן להתפלל בו במניין מדי יום?
זוהי נקודה שחשוב להבהיר עבור המטייל הדתי והמסורתי. למרות גודלו המרשים של המבנה, הקהילה היהודית בורוצלב כיום מונה כמה מאות חברים רשמיים בלבד. כתוצאה מכך, קיומו של מניין (10 גברים) בימי חול אינו מובטח באופן אוטומטי. ברוב ימות השבוע, בית הכנסת פועל בעיקר כמרכז מבקרים, מוזיאון ואולם לקונצרטים ואירועים תרבותיים. עם זאת, בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים (כמו ימי זיכרון או אירועים קהילתיים), מתקיים מניין מלא ותוסס בהשתתפות חברי הקהילה המקומית וסטודנטים ישראלים לרפואה הלומדים בעיר.
עבור מי שזקוק למניין כדי לומר קדיש או להתפלל בשחרית של יום חול, מומלץ מאוד ליצור קשר עם משרדי הקהילה או עם שליח חב"ד המקומי מספר ימים מראש. לעיתים קרובות, אם ישנה קבוצת תיירים גדולה בעיר, הקהילה מתארגנת לפתיחת חדר התפילה הקטן (השטיבל) לתפילה משותפת. חשוב לזכור כי בשעות הפעילות של המקום כמרכז תרבות, ניתן תמיד להיכנס פנימה להתפלל ביחידות, להניח תפילין או פשוט למצוא רגע של שקט רוחני מול ארון הקודש המפואר. המקום פתוח ומזמין לכל יהודי, ללא קשר לרמת דתיותו, והוא משמש כ"בית חם" לכל עובר ושב.
מהן אפשרויות הכשרות המדויקות למטיילים השוהים בוורוצלב מספר ימים?
סוגיית האוכל הכשר היא לעיתים האתגר המשמעותי ביותר בטיול לפולין. בורוצלב, נכון להיום, אין מסעדה כשרה למהדרין עם מלצרים ותפריט שפתוחה בכל שעות היום, אך יש פתרונות יצירתיים. ראשית, בבניין הקהילה היהודית הצמוד לבית הכנסת פועל לעיתים קרובות שירות קייטרינג קהילתי המספק ארוחות מוכנות (בעיקר לקבוצות ובתיאום מראש). שנית, מרכז המידע היהודי במקום מחזיק רשימה מעודכנת של מוצרים כשרים שניתן לקנות ברשתות הסופרמרקטים המקומיות כמו "ז'בקה" (Żabka) או "בידרונקה" (Biedronka) – שם תוכלו למצוא לחמים מסוימים, מוצרי חלב ושימורים עם חותמות כשרות מוכרות.
אפשרות נוספת ופופולרית מאוד היא לפנות לבית חב"ד בעיר, שמסייע רבות באספקת ארוחות כשרות למטיילים בודדים ולמשפחות. מעבר לכך, חשוב לדעת שוורוצלב היא אחת הערים הידידותיות ביותר בעולם לצמחונים וטבעונים. מטיילים ישראלים רבים שאינם מקפידים על "חלב ישראל" או על בישול יהודי מחמיר, מוצאים פתרון במסעדות הטבעוניות הרבות המקיפות את רובע ארבעת הכתות. מסעדות אלו מגישות אוכל המבוסס על קטניות, ירקות ודגנים בלבד, מה שמונע שאלות של בשר וחלב או טרפות.
האם האזור בטוח לביקור עבור ישראלים המזוהים כיהודים (כיפה, ציצית)?
שאלת הביטחון האישי מטרידה מטיילים רבים, במיוחד לאור המציאות המורכבת באירופה בשנים האחרונות. התשובה המרגיעה היא שורוצלב נחשבת לאחת הערים הסובלניות והבטוחות ביותר בפולין עבור יהודים וישראלים. בית הכנסת נמצא ב"רובע הסובלנות" (Dzielnica Wzajemnego Szacunku), אזור שבו העירייה משקיעה משאבים רבים בחינוך ובהגנה על מיעוטים דתיים. לא נדיר לראות אנשים עם כיפה צועדים ברחובות הסמוכים לבית הכנסת ללא חשש, והקהילה היהודית נהנית מיחסים מצוינים עם השכנים הנוצרים ועם מנהיגי העיר.
בנוסף, המבנה עצמו מאובטח ברמה גבוהה. בכניסה לחצר בית הכנסת ישנן מצלמות אבטחה, ולעיתים מוצבת שמירה פיזית בכניסה לבניין, במיוחד בזמן תפילות ואירועים המוניים. המשטרה המקומית מודעת היטב לחשיבות המקום ומבצעת סיורים תכופים באזור. עם זאת, כמו בכל עיר גדולה בעולם, תמיד כדאי לנקוט בערנות בסיסית. מטיילים דתיים שמרגישים אי-נוחות יכולים לחבוש כובע מעל הכיפה בזמן ההליכה ברחובות מרוחקים יותר, אך בתוך הרובע היהודי והעיר העתיקה, האווירה היא בדרך כלל מאוד חמה ומכבדת.
אילו אתרים יהודיים נוספים נמצאים בקרבת מקום וניתן לשלב בסיור?
הביקור בבית הכנסת "החסידה הלבנה" הוא רק חלק אחד מפאזל רחב יותר של היסטוריה יהודית בעיר. האתר החשוב והמרשים ביותר שחובה לשלב הוא בית הקברות היהודי הישן (Stary Cmentarz Żydowski), הנמצא במרחק נסיעה קצרה במונית או בחשמלית. מדובר במוזיאון פתוח לאמנות מצבות, שבו קבורים ענקי רוח וכלכלה של ברסלאו. המקום השתמר בצורה מופלאה, וההליכה בין המצבות העתיקות המכוסות קיסוס נותנת תחושה של חזרה בזמן למאה ה-19.
אתר נוסף בעל חשיבות עליונה הוא בית אדית שטיין. שטיין, שנולדה בורוצלב כיהודייה, הפכה לנזירה קתולית ולבסוף נרצחה באושוויץ והוכרזה כקדושה של הכנסייה. בית ילדותה משמש כיום כמרכז לדיאלוג בין-דתי וסיפורה המרתק משקף את המורכבות של הזהות היהודית-גרמנית בעיר.